ללכת לאיבוד כדי למצוא (להמציא) את עצמך מחדש

ככה באמצע החיים קם אדם ויוצא לו לדרך, דרך שהיעד בה עדיין לא ידוע, דרך לא בטוחה אבל מרתקת.

מה גורם לבן אדם לעשות צעד כזה קיצוני? לצאת מהאזור הידוע והבטוח אל הלא נודע, שאלה טובה שאני לפעמים גם שואל את עצמי.

לא יכול להגיד לכם שהכל נעים בדרך, כאדם שמאוד מחובר לקרקע ולעשייה, אני צריך גם את המסגרת לעצמי, לקום בבוקר עם מטרה. אז בינתיים אני די עסוק ולא יצא לי להתבטל, יחד עם זאת, קיים החשש הזה לצד כל ההרפתקה הזו.

משבר גיל 50? (רגע!! זה רק עוד שנה צריך להגיע)

אז זהו, אני לא קורא לזה משבר גיל 50, אלא התפכחות והבנה שונה של החיים, קורה לך משהו בגיל הזה, משמעויות שונות ממה שהכרת. כשניצלת שני שליש ממיכל הדלק שלך, אתה יודע שנותר לך השליש האחרון ואין תחנת דלק באופק, אתה מתחיל לחשוב איך לנצל אותו בחוכמה. יש שיגידו שגיל 50 זה רק המחצית, אצלי התפיסה שכל מה שמעל גיל 80 הוא בונוס. ככה זה גם גורם לי להסתכל על 30 השנה הבאות עם יותר משמעות וחשיבות.

אז איך ההרגשה שלי בכל הסיפור הזה?

מצד אחד אני מלא מוטיבציה ותשוקה. במסע הזה גם גיליתי אנשים טובים שישר רוצים לעזור, לחבר אותי לאנשים נוספים ורק לראות איך לסייע לי בדרך.

דבר מעניין נוסף, הוא שפגשתי מספר אנשים לא קטן וגם יצרו איתי קשר הרבה שמרגישים אותו דבר, רוצים לעשות צעד בחיים ולייצר שינוי. הם חושבים על זה הרבה זמן ולא מסוגלים. האמת?! אני ממש מבין אותם.

הרבה פעמים כשאתה חושב יותר מידי, אתה מייצר לעצמך שיתוק מחשבתי ואז אתה פשוט לא מסוגל להחליט. אצלי זה בא די מהר וחתכתי. בלי לתת למוח לעשות לי מניפולציות,

המסר שלי לאנשים וזה שונה מאדם לאדם הוא שבהרבה מקרים ללכת עם הלב, אם אתה מאמין בעצמך אתה תמצא את עצמך במקום טוב יותר (לא מדבר רק על כסף ולא מדבר רק על עבודה), יהיו חששות, יהיו פחדים אבל גם פוגשים אנשים חדשים בדרך ואתגרים שבסוף נותנים לנו את הדלק לחיים, מאריכים אותם ובתכלס גורמים לנו להיות חיים.

אז לסיום,

ללכת לאיבוד כדי למצוא (להמציא) את עצמך מחדש.

אני יצאתי לדרך אל הלא נודע, לקחתי את תרמיל הידע והניסיון שצברתי ואני נודד מפגישה לפגישה עד שאמצא את המקום החדש שלי, שירגש אותי ויאפשר לי לתת את המתנה שלי לדבר הבא.

מה שבטוח, אני מלא באש ותשוקה להיכנס ברבאק באתגר הבא.

לבנות, לבנות, ליצר, לשקם, להקים, לשפר, הכל מהכל, הכי חשוב שזה יהיה עם משמעות והגשמה עצמית :)

נהניתם? רוצים לקרוא את פוסט ההמשך? לחצו כאן!

ולסיום סיומת,

משהו נוסף ומאוד משמעותי עבורי שדחף אותי חזק לצאת למסע הזה הוא אובדן של חברה טובה, אפרת קולר מלמד ז"ל, שפרשה כנפיים למקום אחר בגיל 45 והשאירה אותנו מאחור. חברה שלי, את איתי במסע הזה עם כל ההשראה שבך. אוהב אותך!