האיש שרצה ולא באמת רצה

מכירים את המשפט "אחד בלב ואחד בפה"? ואת אח שלו "רוצה אבל מפחד"?

בפגישות שלי עם אנשי עסקים נחשפתי לאנשים מאוד מצליחים, מגוון אנשים עם פרופיל אישיותי שונה.

בחלקם זיהיתי את הרעב והרצון לצמוח ולגדול, ללא קשר להיקף ההצלחה שלהם. כאלה שאני קורא להם רעבים תמידית. הם אנשים שמתרגשים מעצם העשייה, מהדרך עצמה, לא בהכרח מהתוצאה. כמובן שחשובה להם התוצאה, אבל הם פשוט ממש מתרגשים מהיצירה.

כמו שצייר מצייר ציור, הוא מדמיין בראשו איך הציור יראה בסופו, אך הוא נהנה מהתהליך עצמו ומגיע לסיפוק מלא ברגע שמתגלה בפניו התוצאה של היצירה.

במפגשים שלי נתקלתי ב"איש שרצה ולא באמת רצה".

פגשתי איש עסקים שבנה עסק לתפארת, אופרציה רצינית, עסק עובד ובועט לאורך שנים.

בשיחתנו, הוא ציין בפניי שהוא רוצה לצמוח ולגדול והוא צמא לכיוונים חדשים ורעיונות.

כאדם שעוסק ביזמות ופיתוח עסקי, הרבה חושבים שאני עוסק בהמצאת ה"זה". מחפשים שאפתח להם את זה, נו את זה. ואז אני שואל אותם - מה זה "זה" ? חח הם לא יודעים, מצפים שזה יבוא ממני :)

אז, אני לא נביא ולא ממציא עסקים. לפעמים יש לי הברקות, אבל זה לא משהו שאני מייצר בפס יצור.

לפני שאני הולך להמציא את ה"הדבר" הבא אני קודם בוחן את הדבר הקיים, האם ניתן לשפר אותו, האם ניתן להגדיל/להרחיב/להעמיק אותו. לרוב התשובה היא - כן!

אבל ופה נכנס ה"אבל" הגדול. כי הרבה בעלי עסקים מפחדים לגעת בקיים, הם רוצים לשפר אותו אבל לא באמת רוצים, כי הם חוששים, כי זה משהו שעובד. לגעת במשהו שעובד זה סיכון. אם נמציא משהו חדש, אני לא מסכן את הקיים. הפחד מהשינוי מנהל אותם.

אז כשאתה רוצה לפתח את העסק שלך, לרוב, תצטרך לגעת בקיים. כמו שבכל ניתוח יש סיכון, גם פה.

יחד עם זאת, אם תעשה זאת עם גורם מקצועי מנוסה (מנתח) ותעשה את כל ההכנות הנדרשות (לניתוח) אתה תוכל למזער את הסיכון ולהגדיל את הסיכוי.

פיתוח עסקי מצריך פתיחות. מצריך מצד בעל העסק להיות ספר פתוח, לפני הכל, להתמודד עם החששות והפחדים. לצאת מאזור הנוחות ולהבין שיהיו מהלכים וצעדים שלא בהכרח תואמים את הדרך שלך.

כי אם הכל היה בדרך שלך, הרי היינו מגיעים לאותו המקום. לא ככה? כדי להגיע לתוצאה שונה, צריך גם דרך שונה.

האתגר והמשוכה הראשונית והמשמעותית ביותר בתהליך כזה הוא - בעל העסק. בעיניו זה לקחת סיכון, בעיני זה לתת אמון.

המשוכה השנייה- ההנהלה. מי זה הפלצן הזה שבא להגיד שאנחנו לא מספיק טובים? גם אתגר

אבל בסופו של דבר כאשר אתה מתמודד עם ה"איש שרצה ולא רצה" האתגר הגדול שלך הוא לקצר את המשפט לשני המילים - האיש שרצה.

יש מצבים שזה משהו שאתה יכול לשנות, אך יש מצבים בהם אתה מבין שזה אופי וקבעון מחשבתי עמוק ואז נותר לך להרפות ולהמשיך הלאה. כמה שהפרה רוצה להניק, עדיין העגל צריך לרצות לינוק.

מוטיבציה לשינוי מצד בעל העסק היא נקודת המפתח הראשונה בתהליך. לא לפחד מהשינוי, לקבל אותו.

בעידן של היום, בעיני, כל עסק חייב לעבוד על פיתוח עסקי. גם כדי להתמודד עם תחרות קיימת אבל גם כדי להתמודד עם תחרות עתידית/סמויה שתצוץ בבוא היום. שאננות ואזור הנוחות הם המתחרה הפנימי של כל עסק.

תפתח מוצרים, תפתח שירותים, תקים שיתופי פעולה, תקנה פעילויות, תנוע קדימה, תמיד וכל הזמן!

כשאתה נח, תזכור! המתחרים שלך לא נחים, גם אלה שאתה עדיין לא מכיר.

לסיום,

הפוסטים שלי מתבססים על סיפורים אמיתיים, עם אנשים אמיתיים, אבל הם מייצגים פרופיל אישיותי רחב ואת מנגנון הפחד מהשינוי. אולי אתה אחד כזה, אם אתה כזה? אתה בסדר גמור, אתה מצליחן כי אחרת לא הגעת לאן שהגעת.

אבל אם אתה באמת רוצה לעשות שינוי, אתה צריך קודם כל לעשות שינוי בעצמך, לפני השינוי בעסק :)

חברים, מקווה שהיה מעניין ולא ארוך מידי, אני כותב מהבטן אז לפעמים זה יוצא לי קצת ארוך. אם אהבתם תנו לייק, אם לא אהבתם? תנו בכל זאת לייק, יאללא תפרגנו :)

נתראה בפוסט הבא על "האיש שחלם ולא מצא".

ביי