אבולוציית התקשורת הבין אישית שהלכה לאיבוד

35 שנה אחורה לפני עידן הסלולר התקשורת שלנו היתה פרונטאלית. אם היינו רוצים לתקשר - היינו נפגשים ומדברים.

התקשורת בטלפון הייתה בטלפון נייח ונניח שהיית רוצה להזמין מישהי לדייט, היית מתקשר לטלפון הבייתי ומבקש מההורים לדבר איתה. היום זה נשמע מביך, אבל זה מה שהיה.

לפריווילגים מבינינו היה טלפון בחדר 😁.

אח״כ עברנו לטלפונים ניידים, הטלפונים הנייחים בבתים הלכו והפכו למכשירי חירום. בדיוק הפוך מהסיבה הראשונית שקנינו את המוטורולה הראשון שלנו.

בעשור האחרון הטלפונים הסלולריים חדרו לחיינו ולחיי ילדינו ושינו את דרך התקשורת שלנו. אט אט, עברנו מתקשורת אוראלית לתקשורת כתובה.

כמות השיחות ירדה וכמות ההתכתבות עלתה, עד רמה כזו שלדבר בטלפון הפך למטרד.

אבל אף אחד לא לימד אותנו או מלמד את הילדים שלנו את התרבות בתקשורת כתובה.

תופעות נפוצות ופסולות בווטסאפ:

1. אין כבוד לשעות - הודעות בשעות מאוחרות בלילה/מוקדמות בבוקר. זמנים שלא היית מעיז להתקשר

2. כתיבה עם טעויות כתיב, למרות שניתן לערוך ולתקן. עדיין לא מתאמצים ומתרצים שזה נכתב במהירות או בתיקון אוטומטי.

3. תופעה שמתרחבת - חוסר תגובה/התעלמות מהודעה שמתקבלת - האם הייתם מתעלמים ממישהו שמדבר איתכם פרונטאלית או בשיחה טלפונית? מניח שלא. אז תחשבו איך הצד השני מרגיש אם אתם מתעלמים מהודעה שלו.

4. התכתבות פוגעת ביכולת הביטוי הפרונטלית. מייצרת עדיפות לכתיבה ופוגעת בבטחון העצמי. סוג של דרך מילוט מהתמודדות.

אי אפשר לעצור את הקידמה, יחד עם זאת, כדאי שכולנו נעצור שניה ונחשוב על זה קצת.

כדי שלא נאבד את התקשורת הבינאישית שלנו כדאי גם להשקיע בחינוך הדורות הבאים. שהיום, כשרוצים להכיר במקום לבקש טלפון, מבקשים את חשבון האינסטגרם.